מה בין נדל״ן לנושאת מטוסים?

בעבר הרחבתי על סט האינדיקטורים והפרמטרים שעוזרים לגבש דעה לגבי המדינה/השוק בו נבחר לפעול.

קיבלתי לא מעט תגובות ושאלות, והיה חשוב לי להדגיש נקודה שחזרה על עצמה לא מעט:

בהנחה והעבודה על מחקר השוק נעשתה ברצינות וברמה הנדרשת ממשקיעים מקצועיים –

ההחלטה על המדינה בה בחרנו לפעול לא אמורה להשתנות, בטח לא בטווח של כמה שנים, אלא אם כן מדובר בכישלון – מה שלא אמור לקרות במידה והמחקר נעשה ברמה מקצועית נאותה ובוצעה התייחסות לכל תהליך ניהול הסיכונים.

למה אני מציין את זה?

כי בסוף, מדינה זה קצת כמו נושאת מטוסים, וצריך יותר מכמה גלים גדולים או סערה בים כדי לקבל החלטה לשנות פונדמנטלית את תנאי המסלול והכיוון.

וסליחה אם הדימוי לא הכי מדויק – אני לא ימאי, אבל אני אסביר למה אני מתכוון:

אני מזכיר שחלק מהפרמטרים שאנחנו מחפשים אלו מגמות צמיחה בתוצר לאומי, בתעסוקה, ובעוד אינדיקטורים הנמצאים בליבה של מנועי הצמיחה של אותה מדינה.

כמובן שיתכנו מהמורות בדרך, שנים מאתגרות יותר, ואפילו מיני משברים, אבל ברמת העיקרון, אם במדינה קיימים יסודות איתנים של צמיחה, זה אמור להימשך על פני תקופת זמן משמעותית.

מן הסתם, הדוגמה הכי קרובה אלי, שאני יכול להעיד עליה ממקור ראשון זו ספרד.

אני והשותפים שלי הגענו אליה ב-2015, אחרי שבחנו מספר מדינות באירופה, ואכן מצאנו בה את מה שחיפשנו מבחינת מגמות המאקרו ארוכות הטווח.

עכשיו, אני מזכיר שבדרך חווינו שינויי מיקרו/מאקרו פוליטיים (ניסיון התנתקות קטלוניה בשלהי 2017 לדוגמה), את הקורונה, והאינפלציה שהגיעה בעקבותיה, עליות הריבית וכל מה שכולכם כבר מכירים וגם יודעים לדקלם על מה שקרה בעולם בשנים האחרונות.

אני יכול גם לציין את משבר החוב שהגיע בתחילת העשור השני של המילניום הנוכחי. אז כן, בהחלט יש מהמורות (או גלים גדולים בים אם תרצו), אך גם מהמורות אלו לא כ"כ מהר משנות את הכיוון והמגמה הכלליים ברמת המדינה.

ועל זה קיבלנו אישור, שחור על גבי לבן כמו שאומרים, במאמר עומק שפורסם השבוע בעיתון הפיננסי הנחשב Cinco Días על המדינות שצמחו הכי הרבה מאז כינון גוש האירו כישות כלכלית אחת.